בפרק השלישי אנחנו נדבר על Storage. אם יש משהו שאנחנו צריכים ל-LAB – זה Storage. זה יכול להיות משהו קטן וצנוע, וזה יכול להיות 4 שרתים ב-Cluster שמריצים CEPH עם כרטיסים של 10 ג'יגהביט או GlusterFS עם 3-4 שרתים שיתנו לנו מה שאנחנו צריכים. בקיצור – הטווח רחב.
אז לפני שנשלוף את כרטיס האשראי, נרוץ ל-eBay ולאמזון לרכוש ציוד – צריך לבדוק מה הצרכים שלכם. אם לדוגמא אתם רק רוצים לבנות איזה NAS קטן לארח קבצים (ISO, סרטים, סדרות, כמה VMDK קטנים וכו') אז כל מה שאתם צריכים זה לוח אם עם מעבד בינוני (מעבד i5 או i7 מלפני דור או 2), 8-32 ג'יגה זכרון, וכמובן – דיסקים קשיחים. לצרכים כמו שתיארתי לעיל, ערימת דיסקים קשיחים מכניים + כונן SSD יספיקו. אם לעומת זאת אתם רוצים להריץ את כל ה-VM/קונטיינרים שלכם דרך NFS או iSCSI, אז נצטרך משאבים יותר רציניים כמו SSD מכובד (סידרת ה-PRO של סמסונג היא בחירה מעולה, גם Crucial MX300 זו בחירה טובה). אם לעומת זאת אתם רוצים לחבר את כל המכונות (ויש לכם יותר מ-20 מכונות VM רצות) לאותו Storage בחיבור 10 ג'יגהביט (RJ45 או +SFP) – אני ממליץ על 2 כרטיסי Intel Optane 900P בגודל 280 ג'יגה בתצורת RAID-0 שישמשו כ-Cache.
שאלת השאלות כמובן היא – מה להתקין מבחינת OS? יש לכך כמה תשובות:
- אם אתה לא אוהב לינוקס/שונא לינוקס/לא מכיר לינוקס/פוחד מלינוקס – אתה יכול להתקין את XPEnology של Synology. גירסה זו אינה מקבלת תמיכה רשמית (ולא תמיד היא עובדת על מעבדי AMD בלי לבצע כמה שינויים) – אבל אתה מקבל את מה ש-Synology מוכרים: יצירת RAID, ווליומים, הרמת קונטיינרים ומכונות וירטואליות, שיתוף קבצים ותיקיות, שימוש ב-SSD כ-Cache ועוד ועוד. למעוניינים לראות איך להתקין את זה, כאן הוידאו שמדגים ומסביר בקצרה.
- אם אתה מחפש לבנות NAS יותר רציני (עם חיבור ל-Active Directory, עם iSCSI יותר רציני, עם ביצועים יותר גבוהים וכו') ואתה לא רוצה להתקרב ללינוקס – FreeNAS יכול להיות פתרון מעולה בשבילך. חשוב מאוד – מכיוון ש-FreeNAS מבוססת על FreeBSD ו-FreeBSD לא מתעדכן תדיר כמו פדורה ואובונטו, אז עדיף להשתמש בלוח אם ומעבד דור או 2 אחורה ולאו דווקא משהו חדש שיצא לפני כמה חודשים (אחרת המערכת אפילו לא תפעל).
- אם לעומת זאת, אתה רוצה ביצועים מאוד גבוהים ואתה מכיר לינוקס טוב והסטורג' שלך הוא מכונה אחת, לך על ZFS שרץ על לינוקס. תקים מכונת אובונטו 16 LTS (הגירסה לשרת, לא לדסקטופ), תתקין עליה ZFS ותתחיל להגדיר דברים. לא מכיר ZFS טוב או בכלל ויש לך סבלנות? קנה את הספר הזה ותתחיל ללמוד אותו.
- רוצה לא רק ביצועים ויציבות אלא גם שרידות חומרה? הקם 2 שרתים, תתקין עליהם ZFS ומעל זה הקם לך GlusterFS. לאחר הקמת ה-GlusterFS (הוא לא מצריך מעבד עם 16 ליבות ו-128 ג'יגה זכרון. מעבד עם 4 ליבות, ו-8 או 16 ג'יגה זכרון יספיקו) תוכל להקים שרותים כמו NFS, iSCSI ו-CIFS כדי לשתף. על מנת לקבל שרידות, יהיה צורך להתקין חבילות Corosync ו-PaceMaker שאיתן תוכלו להגדיר VIP. מומלץ להשתמש בגירסת GlusterFS 3.8 (ב-3.10 ו-3.12 יש בעיות שמטופלות בימים אלו). אה … המערכת תהיה Active/Active 🙂
אם אתם משתמשים ב-Storage שלכם למערכות VM/קונטיינרים/Open Stack וכו' – גיבוי יהיה חשוב לכם. במקרה כזה, קנו שרת יד שניה, מעאפן ככל שיהיה, הכניסו בו דיסקים ו-SSD, תתקינו איזו מערכת מההמלצות למעלה, ותייצאו ממנו SHARE ב-NFS (או CIFS) ותגבו לשם, ולמי ששואל – Veeam עובד עם זה מעולה, מנסיון.
אחרי שהקמתם את ה-Storage שלכם, דחפו למכונה (אם אין) כרטיס רשת עם 2 או 4 כניסות (חוץ מהכניסה שאתם משתמשים כרגע) ויצאו את ה-Share פר כניסה או פר זוג (Teaming וכו'). לשם כך תצטרכו מתג טוב שיודע לתמוך טוב ב-VLAN, Tagging, 802.11q ושאר ירקות. איזה? אין לי המלצות קונקרטיות, שאלו חברים 🙂
לסיכום: אם אתם מקימים LAB כדי ללמוד דברים חדשים על מנת לשפר את הקריירה והידע המקצועי שלכם, כדאי לכם מאוד להקים Storage מקומי ולא להשתמש באחסון המקומי בתוך השרתים. לכל חברה שתלכו שמכבדת את עצמה – יש פתרון Storage כלשהו ועדיף שתלמדו איך ליישם פתרונות עם Storage דרך כניסות רשת נפרדות, איך משתמשים ב-Multipath וכו' וכו'.